איכות הסביבה
במשך שנים רבות, בטקסיות קבועה, אני נוהג לשבת על כורסת המלך מול הטלוויזיה ומחכה בקוצר רוח להגרלה השבועית של הלוטו. אני מנתק טלפונים, שולח את אשתי לשכנה ומנצל את מספר דקות השידור למסע אשליות שנגמר תמיד במפח נפש.
בשנה שעברה, כהרגלי בקודש, ריחפתי גבוה, אולי גבוה מדי, היות והפרס הראשון היה הפעם עשרים ושש מליון שקל.
המנחה החיננית הפעילה את המכונה והכדורים התחילו לקפץ בעליצות. המספר היה שמונה עשרה, שזה תאריך הלידה שלי, השני - שלוש עשרה שזה תאריך הלידה של אשתי ועדיין חשתי רגוע. אחרי הכדורים השלישי והרביעי התחלתי לחפש את מכשיר לחץ הדם שלי ואחרי שגרמה להכריז על כל המספרים, שחררתי שאגה אדירה בנוסח טרזן שהחרידה את הבניין. אשתי חזרה בריצה וניסתה בכל יכולתה להחזיר לי את הדופק ולהציל את חיי.
אחרי לילה לבן, התארגנתי בבוקר במהירות והגעתי עם הפתיחה למשרדי מפעל הפיס לקבלת הפרס. חמקתי מהעיתונאים הרבים ונכנסתי ללשכתו של המנכ"ל עם מסיכת ניר על הפנים לקבלת הצ'ק הענק, בטכס רב רושם.
בדיוק ברגע בו המנכ"ל הושיט לעברי את הצ'ק השמן החלה סידרה של חבטות שפגעו קשות באוזניי, עד כדי כך שהעירו אותי מהחלום המתוק של הזכייה במיליונים.
לא היה לי מושג מה מקור הרעש המחריד. ידעתי רק שבדיוק בחמש ורבע בוקר, הפסדתי עשרים ושש מליון שקל!
במהלך היום שחכתי מהכל אך למחרת שוב זכינו בהשכמה מוקדמת בדיוק באותה שעה וכך גם בכל יום במשך שבועות כולל שבתות וחגים, בלי הנחות.
מכיוון שהמפגע היה בלתי נסבל, ניסינו להבין מה מקור הרעש. לא היתה לי כל ברירה אחרת אלא לצאת השכם בבוקר ולדפוק על הדלתות והשערים של כל בתי האזור אך ללא הועיל. בוקר אחד ממש במקרה, גיליתי לתדהמתי שמקור הרעש נובע ממשאבת מים מקולקלת, בגינה של דני, השכן בבנין הצמוד. משהסבתי את תשומת ליבו לרעש האיום הוא הרגיע אותי והבטיח לטפל בעניין בהקדם. אך דבר לא נעשה, כרגיל במקומותינו.
כעבור שבועיים, משנוכחתי ששכני לא מבין את הדרך הקלה, החלטתי לפנות למשטרה. היומנאי התורן ביקש ממני לצלצל אליו בזמן ההרעשה בלבד כדי שיוכל לשלוח ניידת לברור העניין בזמן אמת אך באורח פלא אף פעם לא היתה ניידת פנויה בחמש ורבע בבוקר. במשרד לאיכות הסביבה לא יכלו לשלוח אלי את המהנדס אפרים עם מכשיר למדידת עוצמת הרעש היות ואפרים רצה שעות נוספות ואשל לכל היום, כפיצוי הצעתי לאפרים אשל בארוחת הבוקר ומקום לינה לפני ואחרי המדידה. ההצעה לי נפלה בסופו של דבר מכיוון שגברת שושנה, ממשרד לאיכות הסיבה, רצתה להוריד לאפרים מס במקור על השעות הנוספות, מה שהיה משאיר לו ביד רק את האשל שלי.
היות והרעש הבלתי נסבל נשמע בכל השכונה וגרם סבל לכל התושבים, הכנסתי גם את הוועד לעניינים בעצת עורך הדין שלי. וכך ארגנתי חוג רחב של חברים וחברות מהמשטרה, מאיכות הסביבה ומהוועד. בפגישותינו היומיומיות דסקסנו את הדרכים והאמצעים למיגור התופעה. במפגשים האלו, שנערכו אצל אהרון, יומנאי המשטרה הוותיק, עלו נושאים שגלשו לעיתים מבעית הרעש. בדרך כלל אהרון עשה קפה, שושנה הביאה עוגיות ועוזי מהוועד סיפר על חוויות מהטיולים שהוא מדריך. בתכלס, בסופו של דבר, לא יצא כלום מהמפגשים האלו חוץ מטיולים ופיקניקים שערכנו בשבתות. הייתה זו הזדמנות פז להכיר ולהתיידד עם תושבי השכונה . ערכנו ישיבות לאור מדורה על שפת הים, ופעם אף עשינו ישיבת עבודה בחניון לילה במכתש הגדול במהלך טיול גיפים בנגב .בישיבות העבודה האינטנסיביות האלו נולדו עם הזמן רומנים לוהטים לצד סקנדל אחד או שניים שנסגרו בדיסקרטיות. עם הזמן בלית ברירה השכנים למדו לחיות עם הרעש והפכו אותו מחסרון ליתרון. רועי הבן של השכנה ניצל את זמן הרעש להתאמן על מערכת התופים שקיבל עם השחרור ואילו נילי השכנה ממול יכלה סוף סוף לגנוח בתאווה שלוחת רסן מבלי שבעלה ישים לה כרית על הראש.
'ההשכמה הסופר מוקדמת אפשרה לאנשים להספיק לעשות יותר דברים מבעבר. גם שכני ממול, שהוא מנכ"ל אחד הבנקים הגדולים, השכיל לנצל את זמן האיכות עם בנו בהרכבת מסילות ואביזרים שונים לרכבת החשמלית שלהם. אחרים ניצלו את הזמן ונוצרו חבורות רוכבים שיצאו ביחד לאוויר הצח ולכבישים הריקים. אני כשלעצמי נהניתי במיוחד מרבע שעה קסומה בה יכולתי להרים קול על אשתי בלי לחשוש לחיי.
החברות ושיתוף הפעולה בין תושבי השכונה גברו וכך עלתה איכות החיים פלאים. לנוכח האווירה החדשה שנוצרה בשכונה גבר הביקוש לדירות באזור, מה שגרם לרשימת ממתינים במשרדי המתווכים ועליית מחירים מתונה.
אך גן העדן הזה התנפץ לרסיסים לפני כחודש כאשר כולם התעוררות בבעתה לנוכח השקט המעיק שהשתרר.
מסתבר שהמשאבה שהעירה את כולם השתתקה לאחר שתוקנה והכניסה את כולנו להלם. תושבים מבוהלים התקשרו אלי ודרשו הסבר על השקט הברוטלי שהשתלט על השכונה.
אהרון, יומנאי המשטרה, שלח ניידת לברר למה לא התייצבתי למפגש היומי. שושנה מאיכות הסביבה הגיעה בבהלה מלווה במהנדס אפרים עם מכשיר מיוחד לבדיקת עוצמת השקט. עוזי מהוועד הגיע חיוור ואובד עצות, מכשירי הקשר שבניידת והפלאפונים הקימו מהומה גדולה והמתח ניכר על פניהם של הנוכחים. עוד באותו בוקר קיבלנו החלטה לכנס את כל הפורום הקבוע בסוף השבוע הקרוב בכפר הנופש של קיבוץ אפיקים.
זה היה סוף שבוע עצוב במיוחד. הייתה תחושה קשה של כישלון. כל אחד מהנוכחים עלה בתורו וסיפר על החיים הקשים בצל השקט המצמרר שהשתרר לפתע ופגע קשות בשגרת יומו. אהרון היומנאי הבלתי נלאה משתעמם עד מוות במשמרת שאין בו "אקשן", ללילי השכנה יש עוד פעם קשיים בדרכי הנשימה, אשתי התלוננה על בית מבולגן וגינה מוזנחת אך ללא ספק הדמות הטראגית של הפגישה הייתה של אפרים מאיכות הסביבה שקיבל סוף סוף לאחר משא ומתן שנמשך חודשים אישור מיוחד לשעות נוספות בתנאים טובים.
לנוכח העדויות הקשות התקבלה החלטה דרמטית פה אחד להסמיך את שמוליק העורך דין לשלוח מכתב התראה חריף במיוחד לדני שכני הסורר. במכתב נאמר: לדני היקר שלום, בשם ועד השכונה אני פונה אליך בכל לשון של בקשה, אנא! תקן את משאבת המים בהקדם האפשרי וברור שהועד ישא בהוצאות הכספיות הכרוכות בכך. בתודה מראש חברך שמוליק".
גבי רמני
